פסק-דין בתיק תא"מ 26747-06-11

בפני תביעה כספית לתשלום עבור שירותי הסעות שניתנו ע"י התובעת לנתבעת 2 (להלן: החברה) ואשר תמורתם המוסכמת, בסך 8,000 ש"ח, לא שולמה.

הנתבעת 1 (להלן: סמדר) היתה בעלת המניות ומנהלת החברה בתקופה הרלוונטית.

אין חולק על כך שהחברה הזמינה מהתובעת שירותי הסעות ביום 15.2.11, כשמדובר בשני אוטובוסים שיסיעו מטיילים הלוך וחזור לנופש בים המלח, ושירותים אלה סופקו ביום 20.2.11 ו-24.2.11. אין מחלוקת גם על הסכום המוסכם.

החברה קרסה והפסיקה את פעילותה בחודש מרץ 2011, וכיום היא חדלת פרעון.

הוכח כי ההזמנה בוצעה ע"י מר מלאכי בית הלוי, שהיה מנהל סניף חיפה של החברה, במהלך העסקים הרגיל, והוא העיד כי היה עצמאי בניהול פעילות הסניף, התחייב בשם החברה בפני הספקים והעביר את התקבולים מהלקוחות לחברה. במועד ביצוע ההזמנה לא היה ידוע לו על כך שהחברה עומדת בפני קריסה, או מצויה בקשיים כספיים, והוא ביצע את ההזמנה בתום לב. אמנם היה ידוע לו על חוב בסדר גודל של עשרות אלפי ש"ח לספק אחר של החברה, חב' המסיעים בע"מ, שלא נפרע במועדו, אך סמדר אמרה לו שהעניין יוסדר. עדותו לא היתה שנויה במחלוקת.

לפיכך לא הוקם בסיס לטענה בכתב התביעה, כי ספק ההסעות עמו התקשרה החברה בדרך קבע הפסיק לתת לה שירותים, וזו היתה הסיבה להתקשרות עם התובעת. תצהיר מנהל התובעת בנקודה זו הינה עדות מפי השמועה.

מאחר שאין חולק כי המזמין מטעם החברה פעל בתום לב ובמהלך העסקים הרגיל, נותרת כבסיס לתביעה האישית נגד סמדר רק הטענה, כי במועד ביצוע ההזמנה ידעה סמדר על כך שהחברה עומדת בפני קריסה, וכי לא תוכל לפרוע את חובותיה לספקים, וחרף זאת לא הורתה למנהל הסניף בחיפה להפסיק לבצע הזמנות חדשות.

טענה זו לא הוכחה כדבעי. לא הוצגו מטעם התובעת כל מסמכי בנק או מסמכים אחרים של החברה, שיכולים להעיד על מצבה הכספי של החברה במועד ביצוע ההזמנה. גרסתה של סמדר, לפיה רק במועד מאוחר יותר במהלך החודש הודיע לה בעל מניות אחר בחברה כי הוא מפסיק לתמוך בחברה, עקב גרעון שהתגלה באותו שלב, ועל כן הפסיק הבנק באופן חד צדדי לתת אשראי לחברה והיא לא יכלה לפרוע את השיקים שנתנה, לרבות התשלום למלון בים המלח שהיה אמור להיפרע ב-20.2.11 - לא נסתרה.

לא נטען ולא הוכח כי הכספים ששולמו ע"י המזמין עבור השירותים שסיפקה התובעת, לא הוכנסו לחשבון הבנק של החברה, כגרסת סמדר. לא נטען כי היתה מעילה או משיכת כספים שלא כדין מחשבון החברה. לא נסתרה טענת סמדר, כי היא הפכה לבעלת מניות בחברה רק מספר חודשים לפני קריסתה - בדצמבר 2010, ולא ידעה על הגרעון במאזנה, וכי היה שינוי בלתי צפוי ביכולת החברה להמשיך לקבל אשראי מהבנק, לנוכח פרישתו הפתאומית של השותף האחר.

אשר על כן, למרות פער הזמנים הקטן בין מועד ההזמנה (15.2.11) לבין המועד בו לא כובדו שיקים של החברה (20.2.11) ולאחר מכן סגירתה (מרץ 2011), לא הוכח במידה מספקת כי עובר ל-15.2.11 ידעה סמדר כמנהלת החברה על כך שהחברה בקשיים שאינם מאפשרים עוד את המשך פעילותה הרציפה, וכי היה עליה להורות למנהל סניף חיפה להפסיק את הפעילות ולסגור את המשרד, כפי שעשתה חודש מאוחר יותר.

לפיכך לא הוכחו עילות על פי חוק להרמת מסך ההתאגדות ו/או הטלת חבות אישית כעל סמדר כמנהלת ו/או בעלת שליטה.

החברה לא הגישה כתב הגנה, ועל כן ניתן בזה פסק דין כנגד החברה על מלוא סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, אגרה, שכר העד ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום,  י' שבט תשע"ג, 21 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: